היפ דיספלזיה
היפ דיספלזיה, הידועה גם בשם מחלת אגן תורשתית בכלבים מהווה את אחת מבעיות הבריאות הנפוצות בקרב כלבים, בעיקר בגזעים הגדולים. מדובר בהתפתחות לקויה של מפרק האגן, במקום שבו נפגשות עצם הירך והאגן. יש לא מעט ויכוחים בנוגע למקורות וסיבות המחלה, אך ההשפעה שלה מובנת ומוכרת בין הווטרינרים בארץ ובעולם. הסממנים הראשונים מופיעים בתהליך התפתחות לקוי של מבנה מפרק האגן, מה שמוביל תוך זמן קצר יחסית לדלקות חוזרות ונשנות במקום. מדובר בבעיה פיזיולוגית הקיימת בקרב מינים רבים, כולל סוס וגם בבני אדם.
הסיבות והנזקים של היפ דיספלזיה לכלבים
התסמינים החיצוניים של היפ דיספלזיה בשלביה השונים הם קודם כל חוסר היכולת של הכלב להתנייד בצורה תקינה – זה מתבטא בצליעה, נדנוד האגן בזמן ההליכה (בכדי להקל על הכאבים באזור המפרק). הליכה זו מוכרת בשם “קפיצות ארנב”. מומחים גורסים כי ב-70% מהמקרים הסיבה להתפתחות המחלה היא תורשתית, בעיקר בקרב כלבי מזנים גדולים, כגון הדני הענק, סן ברנרד, לברדור רטריבר והרועה הגרמני. המחלה הינה בעלת אופי כרוני הנוטה להחמרה. הכלב סובל מכאבים, נוטה להימנע מפעילויות מסוימות, מתקשה לעלות במדרגות או לקפוץ לתוך רכב. ניתן לראות מרווח לא תקין בין רגליי הכלב. כמו כן, כאשר אופי המחלה כרוני, עשוי להיווצר מצב שבו הבעיה מופיעה ונעלמת לסירוגין. עדיין חשוב לאבחן ולבדוק את העניין.
דרכי טיפול מקובלות בהיפ דיספלזיה
היפ דיספלזיה מאובחנת במסגרת בדיקה ווטרינרית הסוקרת את התסמינים, מבצעת בדיקה גופנית של הכלב וכן צילום רנטגן בהרדמה. השילוב של המידע משלושת בדיקות אלה יאפשר לחשוף את הבעיה והיקף חומרתה באופן המלא ביותר. ניתן לחלק את סוגי הטיפול במחלת האגן לשני סוגים: הניתוחי והשמרני.
קיימים מספר דרכים לנתח את הבעיה: לעקב את גדילת האגן במקום מסוים על מנת לשנות את זווית הצמיחה הפגומה. אופציה זו מתאימה לכלבים צעירים.
סוג הניתוח השני – Triple pelvic osteotomy מאפשר לתקן את חוסר החפיפה בין נקודת אצטבלום וראש הירך. מתאים לכלבים בגילאי 6-12 חודש המראים תסמינים ראשונים.
החלפת מפרק הירך זוהי האפשרות היקרה אך גם היעילה ביותר המעניקה את חופש פעולה המלא.
הסרת ראש וצוואר עצם הירך – פתרון לכלבים בגובה בינוני או כאפשרות ביניים לכלבים גדולים. הניתוח מקל על הכאב והאי נוחות ויוצר דימוי מפרק. מסת שריר מהווה גורם קריטי להצלחת הניתוח וכן ליציבותו ותפקודו התקין של המפרק לאחר מכן.
תפקידו ואפשרויותיו של הליך שיקום בעת טיפול בהיפ דיספלזיה
הטיפול השמרני בתסמינים של היפ דיספלזיה כולל בעיקר אלמנטים של שיקום. כאשר תסמיני היפ דיספלזיה הם יחסית מינוריים, לא מומלץ לנתח, אלא לתקן את הבעיה בטיפולים השיקומיים הבאים:
- טיפול בקור
- עיסויים
- אלקטרותרפיה
- טיפול בלייזר
- טיפול באולטרה סאונד
בנוסף, שיקום המחזק את שרירי הרגליים האחוריות עשוי להקל על תסמינים רבים:
- הידרותרפיה
- תרגילים לשיפור שיווי משקל, תמרון במרחב, קואורדינציה
- דחיסה ידנית של מפרק הירך – משפר את זרימת הדם ותפקוד המפרק, ובטווח הארוך משפר את היציבה.
באופן כללי, שיקום כלבים הסובלים מהיפ דיספלזיה הוא מאוד פרטני, נדרשת התאמה של הליך הטיפול לכל כלב, מעקב אחרי הביצועים וההתקדמות ושינוי ההרכב במידת הצורך
היתרונות של שיקום ופיזיותרפיה במסגרת הטיפול בהיפ דיספלזיה
אבחון מוקדם של היפ דיספלזיה מאפשר הרבה יותר תמרון בכל הקשור לטיפול ניתוחי, וגם מאפשר למנוע הליכים דלקתיים כואבים. לכלבים מגזעים בעלי הנטייה למחלה מומלץ להתאים אימונים ותרגילים המחזקים את האגן ותורמים להתפתחות תקינה של כבר מגיל צעיר ולמנוע כאבים עקב צמיחה לקויה וגם להקל על הליך הטיפול.