פטלר לוקסיישן (פריקת פיקת ברך)
פטלר לוקסיישן זהו מצב שבו פיקת הברך (פטלר) יוצאת ממקומה הטבעי לצד עצם הירך (פמור). היא מסוגלת לחזור למקומה הטבעי רק כאשר השרירים התלת-ראשיים ברגליים האחוריות משוחררים ומוארכים. לכן בעלי חיים הסובלים מבעיה זו נוטים להרים את הרגליים האחוריות ולעמוד בתנוחה זו כמה דקות. שמה העברי של הבעיה – פריקת פיקת הברך.
מי סובל מהמחלה?
בעיה זו נפוצה בקרב כלבים, בעיקר בגזעים הקטנים והמיניאטוריים. הגיל שבו המחלה מגלה את עצמה הוא בין 4 עד 6 חודשים. בעיה זו עשויה להתעורר גם בקרב חתולים, בעיקר בגזעים הביתיים המעורבים בעלי פרווה קצרה, אך לרוב היא אופיינית דווקא לכלבים. בין גזעי הכלבים שבהם נפוצה בעיית פטלר לוקסיישן: יורקשייר טריי,’ צ`יוואווה, קבליר קינג צ`רלס ספניאל, פפילון, בוסטון טרייר ודומיהם. גם כלבים גדולים עשויים לפתח את הבעיה היא נצפית בעיקר בקרב לברדורים. למרות שהסיבה הבלעדית להתפתחות המחלה אינה ידועה, מומחים מסכימים שהמקור הוא אי התאמה בין הגפיים האחוריות.
תסמינים וסוגי פטלר לוקסיישן
תסמיני המחלה תלויים בחומרת המצב והזמן מעת תחילת התפתחות. גורם נוסף המשפיע על חומרת המחלה זה היקף דלקות הפרקים המתעוררות עקב יציאת פיקת הברך. בדרך כלל, כלבים הסובלים מפטלר לוקסיישן ייטו להזיז יותר את הרגליים האחוריות, יקפצו במקום ללכת במקרים מסוימים ויצלעו באופן פתאומי. עצם היציאה של פיקת הברך לא מכאיבה, רק כאשר העצם מתחככת בנקודות שונות בעצם הירך.
חומרת פטלר לוקסיישן מתחלקת לארבע דרגות.
- דרגה 1 – כאשר ניתן להחזיר את פיקת הברך למקומה באופן ידני.
- דרגה 2 – כאשר פיקת הברך זזה ממקומה באופן ספונטני עקב כיפוף מפרק שאינו גמיש. הפיקה יכולה לחזור למקום באופן ידני או כאשר בעל החיים מאריך את המפרק ומפיל את השוק בכיוון ההפוך לזה שהפיקה נעה כלפיו.
- דרגה 3 – פיקת הברך נמצאת שלא במקומה רוב הזמן אך ניתנת להזזה באופן ידני בעת הארכה של המפרק.
- דרגה 4 – כאשר פיקת הברך נמצאת שלא במקומה כל הזמן ולא ניתנת להזזה ידנית, עד לכיפוף ברך לזווית של 90 מעלות לכיוון הנגדי.
טיפולים אפשריים
בדרגות הקלות יותר של המחלה, ניתן לפנות לטיפול שמרני. אך בדרגות שלוש וארבע הצליעה של הכלב כבר כמעט תמידית ופוגעת בתפקודו ובאיכות חייו, לכן האפשרות הבלעדית והמועדפת היא לנתח. חשוב מאוד לבצע את האבחנה המדויקת ביותר של מצב פיקת הברך, משום שללא טיפול מתאים הדרגה עשויה להחמיר, יכולות להתפתח דלקות פרקים באזור הפגוע ופריקת פיקת הברך תתרחש פעם נוספת ובאופן הרבה יותר חריף. הטיפול השמרני כולל נטילת משככי כאבים, הסתייעות ברמפות מיוחדות על מנת להקל על הליכתו של הכלב, אימונים מותאמים אישית וטיפולי שיקום.
הניתוחים המקובלים לתיקון פריקת פיקת ברך יכולים לבצע הידוק של קופסית המפרק, העמקת התעלה של הפיקה, הזזה של נקודת עיגון הגיד, בנייה מחדש של העצמות ועוד. מדובר בניתוחים שדורשים תקופת שיקום והחלמה ארוכה.
חשיבות השיקום בהתמודדות עם פטלר לוקסיישן
טיפולי שיקום במסגרת מרכז שיקום לכלבים יסייעו לכלב להתאושש כמה שיותר מהר לאחר הניתוח האורטופדי המורכב. בין הטיפולים ניתן למצוא עיסויים (ניתן גם לקבל הדרכה ולעשות אותם באופן עצמאי), אימונים במסגרת מים (הידרותרפיה) לחידוש יכולת התנועה, מניעת ניוון שרירים והתקשחות של הפרקים ושיפור בתחושה הכללית. כמו כן, חשוב מאוד להגיע לבדיקות תדירות אצל הווטרינר על מנת לוודא שהברך מחלימה באופן תקין, שהפיקה לא מתחילה לצאת שוב ממקומה. בנוסף, כדאי לטייל עם הכלב לאחר הניתוח אך ורק עם רצועות קצרות על מנת לשלוט על התנועה שלו ולמנוע טראומות שעשויות להוציא את הפיקה ממקומה.